רובה המוחלט של האוכלוסיה דואגת לקיומו של ביטוח רכוש משלים לכלי הרכב שברשותה. ביטוח מעין זה קיים גם לכלי צמ"ה (ציוד מכאני הנדסי) משאבות וכיו"ב. ביטוח משלים זה מתבטא בעיקר בשני סוגים של ביטוחים:
הסוג הראשון הינו הביטוח המקיף, אשר מכסה מנעד רחב מאוד של מקרים, בהם המבוטח זכאי לכיסוי ביטוחי הן עבור נזקיו העצמיים, גם כאשר הללו נגרמו באשמתו וגם עבור נזקים שגרם לצד ג. ביטוח זה אינו מכסה רק נזקים שנגרמו במסגרת תאונת דרכים, אלא אף במקרה בו הרכב נפגע תוצאה משריפתו, אירועי מזג אוויר כגון הצפתו במי גשמים שריפות קריסת עצים ועוד.
הסוג השני הינו ביטוח מצומצם בעל היקף מצומצם יותר הינו ביטוח צד ג, אשר מעניק כיסוי ביטוחי אך ורק עבור נזקים שגרם המבוטח לצד ג, ולא לנזקים אשר נגרמו לרכבו.
מנגנון קבלת הפיצוי משתנה מסוג ביטוח אחד לשני:
במקרה של ביטוח מקיף, ניתן עקרונית לקבל פיצוי כספי הן ממבטחת הרכב הניזוק או מזו המבטחת את רכב צד שלישי המזיק או ישירות מהצד השלישי עצמו.
לא מעט פעמים נדרש הניזוק לפנות לביהמ"ש על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו אם בשל התנערות מבטחות מכיסוי ביטוחי ואם בשל מחלוקות לעניין האחריות לתאונה או גובה הנזקים הנטענים.
במקרה שבו קיים ביטוח צד ג בלבד, הרי שלניזוק אין מבטחת ממנה יוכל לקבל פיצויים, ועליו לתלות יהבו בכך שיוכיח את אחריות הצד השלישי לקרות התאונה, ומעבר לכך בכך שיוכיח את נזקיו כדין.
כאן המקום לציין כי קיימים בדרך כלל שני סוגים מרכזיים של נזקים במקרים מעין אלו.
הסוג הראשון הינו נזק ישיר שעניינו נזק שנגרם לרכב עצמו, כגון: פגיעה
בפח החיצוני, בשלדת הרכב, מכלולים אחרים של כלי הרכב, עבודות שבוצעו או שיש לבצע בשל הצורך בתיקון הרכב, ירידת ערך.
הסוג השני עניינו הפסדים ונזקים, שלא נגרמו ישירות בתאונה עצמה אלא כרוכים ונובעים מעצם התרחשותה והצורך בעיסוק בהליך לצורך קבלת פיצוי, כגון: אבדן ימי עבודה, עלויות השתתפות עצמית והתייקרות פרמיה (במקרים בהם הופעלה פוליסת הביטוח וחברת הביטוח שילמה או תקנה את הנזקים לניזוק), נסיעות, השכרת רכב חלופי ככל ואין לכך כיסוי ביטוחי בפוליסה, ועוד.
חשוב לציין כי לא בכל המקרים כדאי כלכלית להפעיל את פוליסת הביטוח המקיף, כך למשל כאשר אחריות הגורם המזיק הינה חד משמעית, וישנה וודאות גבוהה כי ניתן יהיה להיפרע כספית מאת הגורם המזיק. משתנים נוספים שיש לקחת בחשבון לצורך קבלת החלטה בשאלה זו הם: גובה דמי השתתפות עצמית בגין נזק ישיר וירידת ערך, עלויות כינון הפוליסה, התייקרות פרמיה או עצם הנכונות שמבטחת כל שהיא תסכים לבטח לאחר מתן פיצוי.
במקרים בהם הוחלט שלא להפעיל את פוליסת הביטוח המקיף או כאשר אין בנמצא ביטוח מקיף, ניתן לפנות בדרישת תשלום לגורם המזיק ולאחר מכן במידת הצורך להגיש תביעה בבית משפט כנגד הנהג הפוגע ו/או הבעלים של הרכב (במקרים מסוימים) ו/או כנגד המבטח מטעמו.
יש להדגיש את החשיבות הגדולה שיש באופן תהליך תיעוד והוכחת הנזקים, לרבות ובמיוחד צילום נזקים בזמן אמת במועד ומקום התאונה, ביצוע בדיקת ועריכת חוות דעת שמאי רכב בסמוך ככל הניתן לקרות התאונה, תיעוד איסוף, תיעוד ושמירת מסמכים רלוונטיים נוספים לאירוע, כגון חשבוניות וקבלות תיקון.
כפי שצויין לעיל לאחר התרחשות תאונת דרכים נוצר הצורך בבחינת הנזקים באמצעות שמאי רכב, שתפקידו להעריך את שווי הרכב הנפגע טרם התאונה למול שוויו לאחריה. גובה הנזקים שנקבע בחוות דעת שמאי הרכב, משליך ישירות על גובה הפיצוי שתשלם חברת הביטוח של הניזוק עצמו או של המזיק, ולעיתים על ידי המזיק עצמו. כאן המקום להדגיש כי במקרים מסויימים בהם הנהג/בעל הרכב נעדר כל ביטוח רכוש לרכב הרי שעליו לשקול היטב את האפשרות לערוך חוות דעת שמאית נגדית לזו המוטחת כלפיו על ידי הצד השלישי.
משכך חשוב ביותר לוודא כי השמאי הבודק את נזקי הרכב, הינו שמאי מוסמך הרשום בפנקס השמאים של משרד התחבורה.
ישנם מקרים בהם המבוטח חולק על הערכת השמאי מטעם חברת הביטוח. לפיכך עומדת למבוטח בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח האפשרות להגיש חוות דעת שמאי נוסף מטעמו שיערוך חוות דעת שמאית נגדית לזו של חברת הביטוח.
למקרים בהם ישנן שתי הערכות נזק שונות, האחת מטעם המבטחת והשניה מטעם המבוטח, קיים מנגנון הכרעה בין השמאים באמצעות שמאי מכריע מטעם איגוד השמאים. תפקידו לבחון את הערכות הנזק השונות ולהכריע בסוגייה, כשבמקרה זה אותו שמאי אינו מגיע מטעם אחד הצדדים. יש לציין כי גם קביעתו של שמאי מכריע אינה מהווה תמיד סוף פסוק, בהיותה כפופה להוראות המפקח על הביטוח, ואי עמידה בהן יש בה לשלול את ממצאי חוות דעתו.
הדברים מקבלים פן אחר לחלוטין ומורכב הרבה יותר, ככל ומדובר באדם אשר נתבע בטענה כי הוא האחראי לתאונה, והוא נעדר כל כיסוי ביטוחי בין אם לא רכש אותו מלכתחילה, ובין אם חברת הביטוח מתנערת ממתן כיסוי ביטוחי באמתלות כאלו ואחרות, שכן מרגע זה ובהתאם להוראות פקודת הנזיקין, מתהפך נטל הראיה, והוא זה אשר עליו להוכיח כי לא התרשל במעשה או במחדל, באופן אשר גרם לנזקים הנטענים.
ברור הוא אם כן כי מדובר בהליך אשר אך נחזה להיות פשוט, אולם בפועל הינו מורכב יותר מהצפוי במיוחד כאשר קיימות מחלוקות אם לעניין האחריות לתאונה ואם לעניין גובה הנזק ושיעורו. מעבר לכך לעיתים קיימות מחלוקות קשות ומורכבות אף בעניין שאלת הכיסוי הביטוחי, הן מטעם מבטחת הרכב הניזוק עצמו, והן מטעם מבטחת הרכב המזיק. לפיכך מומלץ ורצוי לנהל את האירוע מתחילתו תוך הסתייעות בעורך דין שלא לומר להגיש את התביעה ולנהל את ההליך המשפטי באמצעות עורך דין המתמחה בנזיקין ובתביעות רכוש לרכב ובכך, למקסם את מלוא הזכויות ולאפשר את מימוש וקבלת מלוא הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו מחד, ומאידך על מנת למקסם את סיכויי ההגנה במקרה של היעדר כיסוי ביטוחי.
