נזקי גוף תאונות דרכים

בשנת 1975 נחקק בישראל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – תשל”ה – 1975.

חוק זה הינו חוק בעל תכלית סוציאלית, ומטרתו לקבוע תנאי זכאות ומנגנון פיצוי לנפגעי תאונות דרכים ולהבטיח כי כל אדם אשר נגרמו לו נזקי גוף ונפש בתאונת דרכים, יהיה זכאי לפיצוי כספי בהתאם לנזקי גוף שנגרמו לו בעקבות אותה התאונה במנותק משאלת אשמתו לקרות התאונה.

זכויות אלו מתייחסות ברובן למעורבים ישירות בתאונת הדרכים, אם מדובר בנהג, נוסע, הולך רגל, אולם הללו משתרעות לעיתים גם לקרובי משפחה אשר למשל היו עדים לתאונה והמראה הקשה הותיר בהם חותם נפשי אשר הוביל לפגיעה בתפקודם. כמו כן, זכויות אלו משתרעות אף לתביעות מיטיבים אשר היטיבו את נזקיו הפיזיים של הנפגע בגין התאונה.

מגוון הפגיעות הינו רחב, ישנן פגיעות מורכבות המשתרעות על פני מספר תחומים רפואיים וישנן פגיעות נקודתיות, ישנן פגיעות קלות ופגיעות אחרות הינן חמורות עד כדי קריטיות ומוות למרבה הצער, ישנן פגיעות זמניות אשר חולפות וישנן פגיעות המותירות חותם ונכות צמיתה.

גם במקרים הקלים יחסית ובמיוחד במקרים בהם התאונה הובילה לפגיעה בתפקוד היומיומי או לפגיעה ביכולת להתפרנס, יש להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות דרכים על מנת שהנפגע יקבל וימצה את מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים לו.

בהתאם לחוק, כל בעל רכב מנועי מחויב לרכוש ביטוח חובה, שמטרתו מתן כיסוי ביטוחי וכיס עמוק אשר יעמוד לזכות נפגעי הגוף לצורך קבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם.

מטבע הדברים, קיימים לכיסוי הביטוחי חריגים לתחולתו כגון במקרים בהם: תאונת דרכים נגרמה במתכוון, נעשה שימוש ברכב ללא רישיון ו\או תעודת ביטוח כלל, ושימוש בכלי רכב לביצוע פעילות פלילית. יובהר, כי גם במקרים בהם חברת הביטוח סבורה כי אין מקום להעניק כיסוי ביטוחי, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך הדין המתמחה בדיני ביטוח, על מנת שיבדוק את המצב ואת היתכנות שינוי מצב הדברים ועמדת חברת הביטוח.

באמצעות עורך הדין ניתן לבדוק את האפשרויות העומדות לזכות הנפגע מכוחן ניתן לקבל פיצויים בשל התאונה.

מקור הפיצויים יכול להשתנות ממקרה למקרה, כך למשל:

מי שהיה מעורב בתאונת דרכים כנהג /נוסע / הולך רגל רשאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח בה בוטח הרכב שממנו או במסגרת נסיעתו נפגע.

מאידך ישנם מקרים בהם תאונת הדרכים התרחשה בדרך לעבודה או בחזרה הביתה מהעבודה, במקרה שכזה תחשב התאונה כתאונת עבודה ובגינה תוכלו לקבל פיצויים אף מהמוסד לביטוח לאומי . יש להדגיש כי קביעה של קיום  או היעדר של נכות רפואית או גבוהה במהלך תביעה בביטוח הלאומי, תוביל לקביעה מחייבת על פי דין אף עבור תביעת ביטוח החובה. משכך במקרה שכזה ישנה חשיבות מיוחדת לליווי של עורך דין היות על מנת לבחור האם עדיפה קביעת נכות רפואית במסגרת תביעה של הביטוח הלאומי, או שמא עדיף להמתין לקביעת נכות רפואית במסגרת תביעת ביטוח החובה.

מקור פיצוי אפשרי נוסף הינו מאת "קרנית" . קרנית הינה קרן למתן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר הוקמה בשנת 1975 במטרה לאפשר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והם נעדרי יכולת לקבל פיצוי מחברת ביטוח ספציפית למשל במקרה של תאונת פגע וברח, ומטבע הדברים לא  ידוע מי החברה המבטחת של הרכב, או במקרה בו לרכב הפוגע אין כל ביטוח המכסה את נזקי הגוף שנגרמו בתאונה. ההליך מולה מתנהל באותו האופן שהיה מתנהל למול חברת ביטוח מוכרת אחרת, וזו בתורה לאחר תשלום הפיצויים, תובעת את החזרתם מאת הגורם הפוגע ככל ואותר.

הפיצויים מורכבים ממגוון רכיבי נזק ובהם: כאב וסבל, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הוצאות בגין נסיעות שנגרמו או עתידות להיגרם כתוצאה מהתאונה, עזרת צד ג ומיטיבי נזק לעבר ולעתיד, התאמות מגורים לנכות החדשה שנוצרה במקרה של פגיעות מורכבות.

חישוב גובה הפיצויים הסופי אינו ניתן לקביעה מראש, הדבר משתנה ממקרה למקרה, וכפוף למגוון רחב של נתונים, ובהם: נתוניו האישיים של הנפגע, סוג הפגיעה מהותה ומשמעותה התפקודית, נתוני שכרו, גילוי, ועוד…

שכר הטרחה של עורך הדין המטפל בתביעות תאונות דרכים מכוח חוק הפלת"ד נקבע בכללי לשכת עורכי הדין בישראל שם קיים תעריף שכר טרחה מקסימלי הנע בין 8% ל-13% מסכום הפיצויים לו זכאי הנפגע, וזאת בכפוף לשלב שבו הסתיים הליך הפיצויים של הנפגע. ככל והליך קביעת פיצוי הנפגע הסתיים לפני הגשת תביעה לבימ"ש  הסכום המרבי של שכר הטרחה יעמוד על 8% מסכום הפיצויים. ככל והליך קביעת פיצוי הנפגע הסתיים לאחר הגשת תביעה לבימ"ש  וטרם מתן פסק דין הסכום המרבי של שכר הטרחה יעמוד על 11% מסכום הפיצויים. ככל והליך קביעת פיצוי הנפגע הסתיים לאחר הגשת תביעה לבימ"ש  ולאחר פסק דין, הסכום המרבי של שכר הטרחה יעמוד על 13% מסכום הפיצויים.

יש להדגיש כי שכר הטרחה משולם בסופו של דבר על ידי החברה המבטחת. למרבה הצער אנשים רבים אשר אינם מודעים לכך, מעדיפים מטעמי "חיסכון" להתנהל עצמאית מול חברת הביטוח ללא עורך דין, על מנת לחסוך את עלויותיו, ומקבלים בסופו של דבר פיצוי נמוך משמעותית מזה אשר היו מקבלים לו היו מסתייעים בשירותיו של עורך דין.

הדברים מקבלים פן אחר לחלוטין ומורכב הרבה יותר, ככל ומדובר באדם אשר נתבע אם על ידי הניזוק עצמו ואם על ידי קרנית, והוא נעדר כל כיסוי ביטוחי בין אם לא רכש אותו מלכתחילה, ובין אם חברת הביטוח מתנערת ממתן כיסוי ביטוחי באמתלות כאלו ואחרות.