הדברים האמורים בטור זה רלוונטיים ונכונים לכל מקרה ביטוח, סוג תביעה, וסוג נזק שבעבורם נרכש כיסוי ביטוחי, וחברת הביטוח מצאה לנכון מטעמיה שלה, להתנער ממנו באופן מלא או חלקי.
הננו מטבענו שונאי סיכון ומשכך אחת הפעולות הננקטות תדיר על ידינו הינה רכישת ביטוחים שונים על מנת להגן עלינו מאירועי נזק עתידיים שונים, כגון אירועי נזק גוף או רכוש, אירועי נזק עצמיים, אירועי נזק שנגרמו על ידי צד שלישי, או כאלו שחלילה אנו גרמנו להם לצד שלישי. ביטוחים אלו משתרעים על מגוון רחב של תחומי חיים כגון: פוליסות לביטוח חיים, ביטוח רכב חובה, ביטוח רכוש רכב ודירה, ביטוח פנסיוני, ועוד. כאשר ברכישתם אנו קונים לעצמנו הגנה ובמידת הצורך אף פיצוי כספי במקרה של אירוע נזק.
ברם, במקרים רבים המציאות המרה טופחת על פני המבוטח, כאשר המבוטח פונה לחברת הביטוח מטעמו בדרישה להפעלת הפוליסה וקבלת כיסוי ביטוחי, ואילו חברת הביטוח מצידה מתנערת ודוחה דרישה זו של המבוטח, ובכך מותירה אותו מול שוקת שבורה כשעליו להתמודד לבדו עם האירוע על השלכותיו הכלכליות, מכיסו הפרטי. התנהלות שכזו של חברת הביטוח, יכולה להיות הרת אסון במקרים רבים, ולמוטט עסקים ומשקי בית ולהכניס את המבוטח לאירוע כלכלי קשה ומתמשך שיש בו להשליך על כל תחומי חייו.
התנערות זו של חברת הביטוח, מתבטאת באמצעות מכתב דחית כיסוי ביטוחי, במסגרתו מפרטת חברת הביטוח את הנימוקים שבגינם יש לשיטתה לשלול את הכיסוי הביטוחי.
לעיתים ישנם מקרים בהם חברת הביטוח מודיעה באמצעות מכתב כי אכן היא מעניקה כיסוי ביטוחי, אך הכיסוי הביטוחי הינו חלקי, או לחלופין מכירה באופן מלא בכיסוי ביטוחי, אולם הפיצוי אותו היא מוצאת לנכון להעניק למבוטח אינו מלא.
ברם מכתב זה אינו סוף פסוק!
פנייה מהירה לעורך דין המתמחה בתחום דיני הביטוח, וטיפולו המהיר והמקצועי, יכולים להוביל להפיכת הקערה על פיה עד כדי מצב של נסיגה מלאה של חברת הביטוח מטענותיה כי אין עליה כל חובה לפצות את המבוטח, או להעניק לו כיסוי ביטוחי מתביעת צד ג.
הכלים העומדים לטובת המבוטח להתמודדות עם עמדת חברת הביטוח, ובהם בין היתר משתמש עורך הדין הפועל בשם המבוטח, מגיעים ממגוון מקורות, ובהם: חוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981, הנחיות המפקח על הביטוח, ופסיקה רחבה, אשר שמו לעיניהם לאזן את פער הכוחות האדיר הקיים בין ציבור המבוטחים לבין חברות הביטוח והפועלים מכוחה.
חשוב לציין כי פניה לעורך דין מומלצת ביותר עוד בסמוך לאחר התרחשותו של האירוע הביטוחי, וזאת על מנת שעורך הדין יוכל לפקח על התנהלות חברת הביטוח, ולבדוק האם התנהלותה ביחס לכיסוי הביטוחי הינה תקינה, או לחלופין שהצעתה לפיצוי אכן משקפת את נזקיו המלאים של המבוטח.
פנייה מוקדמת לעורך דין יש בה אף כדי למנוע מצב של התיישנות תביעת הביטוח שכן בניגוד לתחומי משפט אחרים, בהם קיימת בדרך כלל תקופת התיישנות בת 7 שנים מיום אירוע הנזק, או מהיום שבו התגלה הנזק כאשר במקרה שכזה תתיישן התביעה לאחר שחלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק, הרי שתביעת הביטוח קצרה יותר באופן משמעותי, שכן דיני הביטוח, קובעים כי תביעה לתגמולי ביטוח תתיישן בחלוף כ- 3 שנים ממועד המקרה, ובעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. ואם היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח .הדין קובע כי רק הגשת תביעה לביהמ"ש עוצרת את מירוץ ההתיישנות!
חברות הביטוח המודעות לתקופות התיישנות מקוצרות אלו, מתנהלות בלא מעט מקרים בעצלתיים, ואף מנהלות במהלך תקופה זו מו"מ עם המבוטח כך שנוצרת אצל המבוטח תחושה ש "יש עם מי לדבר". ואולם כאשר חולפת תקופת ההתיישנות, חברת הביטוח תיסוג מנכונותה לפצות את המבוטח, והמבוטח אשר לא היה ער לזכויותיו עלול למצוא את עצמו נעדר כל פיצוי שהוא, ובמקרה המעט יותר טוב, נאלץ להתפשר באופן דרסטי על זכויותיו או היקף הפיצוי לו הינו זכאי, על מנת להישאר עם דבר מה בידיו.
הינה כי כן כפי שרכישת ביטוח אינה בהכרח מהווה ערובה כי מלוא זכויות המבוטח יקוימו מיידית על ידי המבטחת בעת קרות מקרה הביטוח, הרי שאף התנערות חברת הביטוח מפוליסת הביטוח אינה סוף פסוק, והאמצעי הנכון ביותר לנסות להבטיח כי זכויות המבוטח ישמרו באופן מלא עוד מרגע התרחשות האירוע, הינו פנייה לעורך דין המתמחה בדיני ביטוח.
גם במקרים בהם בסופו של דבר, אכן הוכח למרבה הצער כי אין מקום להחיל כיסוי ביטוחי, הרי שפנייה לעורך דין מיומן בתחומי הנזיקין והביטוח, יכולה להביא לאפשרות להיפרע מגורם אחר אשר התרשל כלפי המבוטח, כגון: סוכן הביטוח, מזיק צד שלישי אשר גרם באשמו המלא או החלקי לאירוע הנזק ולנזקים. כמו כן, פנייה לעורך דין במקרים של תביעת צד ג' נגד המבוטח, במקרה של היעדר כיסוי ביטוחי יש בה כדי להוביל למצב בו התביעה לא תתקבל בסכום בו היא הוגשה, ולעיתים אף לדחייתה עקב איתור כשלים ראייתיים בהוכחת הנזק על ידי הגורם התובע.
